סגולה גדולה בדוקה מנוסה מבעל הבן איש חי לצאת זכאים בדין
ביום שמונה
( יום שישי )בתשרי או בתשעה בו ()תעשה סגולה זו ותחלה תכתוב דברים אלו על נייר בזה הנוסח:
*"יִמָּחֲקוּ, יִמָּחֲקוּ, יִמָּחֲקוּ כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵנוּ: יִמָּחוּ, יִמָּחוּ, יִמָּחוּ חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ: יִתְבַּטְּלוּ, יִתְבַּטְּלוּ, יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמַּשְׂטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵחֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ: יִהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים: יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כָּל הַנֶּחֱרִים בָּנוּ, יִהְיוּ כְּאַיִן וַיֹּאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֵנוּ: יִהְיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחֲמֹתֵנוּ: יְהוֹן שֶׁבֵּיתִין וּשְבִיקִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין: יִסְתַּלְּקוּ וַיֹּאבְדוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וּפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדָּמּוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדָּמּוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וּפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל".*
אחר שתכתוב כל הדברים האלה בידך על הנייר, תלך אצל הים או אצל נהר גדול וכיוצא בהם, ותקרא שם את כל הדברים האלה הכתובים על הנייר הנזכר ותקראם בלחש. והיה ככלותך לקרוא הדברים האלה, אז תקשור על הנייר הזה אבן. והשלכתו אל תוך הים או אל תוך הנהר, ותזהר להשליכו במקום עמוק, ואחר שתשליכו תכף תאמר דברים אלו:
"כָּכָה יֻשְׁלָכוּ וְיִשְׁתַּקְּעוּ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל הַמְּקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, יִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד (יְכַוֵּן לְשֵׁם תעא"ו). בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. יְהֹוָה יאהדונהי הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי".
* עוד ס ג ו ל ו ת – יוֹם הַכִּפּוּרִים*.
1.יְחַבֵּק וִינַשֵּׁק שֶׁבַע נְשִׁיקוֹת לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁל כָּל נִדְרֵי. וְאֵלּוּ הַנְּשִׁיקוֹת יִכְפְּרוּ עַל כָּל פְּגָם בַּפֶּה. סִדּוּר רָשָׁ"שׁ. וְחִבּוּק סֵפֶר תּוֹרָה מֵתָקֵן חִבּוּק אִשָּׁה נָכְרִיָּה. וְאִם יֵשׁ לְךָ אֶפְשָׁרוּת תִּרְאֶה שֶׁבְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתִּיק, יֵשׁ הַרְבֵּה אָבָק , שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וַתִּקַּח הַמִּטְפַּחַת וּתְנַקֶּה מְעַט, וְזֶה סְגֻלָּה לְפִרְיוֹן.
2.יְבָרֵךְ בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּכָל נִדְרֵי בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁזִּכָּהוּ בּוֹרֵא הָעוֹלָם לְיוֹם כָּזֶה גָּדוֹל וְנוֹרָא וּמֻבְטָח שֶׁיִּחְיֶה לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
3.יִשְׁתַּדֵּל לִקְרֹא פִּיּוּט אֲדוֹן עוֹלָם בְּכַוָּנָה וּבִנְעִימָה. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁתְּפִלָּתוֹ תִּשְׁמַע וְלֹא יוּכַל הַשָּׂטָן לְקַטְרֵג. וִינַצֵּל מִפְגָּעִים רָעִים וְכָל אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו. וְאַף יֵצֶר הָרַע מַשְׁלִים עִמּוֹ.
4.יִזְהָר הַרְבֵּה לִקְרֹא פָּרָשַׁת הָעֲקִידָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְתֵבוֹת וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה יְכַוֵּן אֲנִי מִזְרָע אַבְרָהָם וּבִכְלָל הַבְּרָכָה וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה.
5.כְּשֶׁאוֹמֵר בַּמּוּסָף "וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים יְכַוֵּן עַל נִצוֹצוֹת הַקֶּרִי שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ לְבַטָּלָה שֶׁיַּחְזְרוּ לִמְקוֹם הַקְּדוֹשָׁה.
6.יוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּקְרִיאַת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמְּסַפֶּרֶת עַל מִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְיִתְכַּפְּרוּ עַווֹנוֹתָיו. וְאִם קָשֶׁה עָלָיו הַבְּכִיָּה יַעֲשֶׂה קוֹל בִּכְיָה. זֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
7.בַּאֲמִירַת כֶּתֶר בַּמּוּסָף יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּמִלַּת אַיֵּ"ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים.אוֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל אוֹ בָּנִים צַדִּיקִים. אוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָל אֶחָד יִבְחַר כְּדַעְתּוֹ.
8.בִּתְפִלַּת נְעִילָה יוֹרִיד כְּנַחַל דִּמְעָה וְיִזְכֶּה לִשְׂמָחוֹת הַרְבֵּה וְהַצְלָחָה בַּחַיִּים.
חֲתִימָה טוֹבָה לְכָל אוֹהֲבֵינוּ אָמֵן.
*ע ק ר ה* : אוֹ לִזְכּוֹת לְבָנִים :
יִקַּח בַּקְבּוּק מַיִם וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ עֶרֶב כְּפוֹר תַּחַת הָאֲרוֹן קֹדֶשׁ. דְּהַיְנוּ בָּאָרוֹן הַתַּחְתּוֹן לַאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּבַבֹּקֶר יוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹצִיא הַבַּקְבּוּק וְיָנִיחַ הַבַּקְבּוּק תַּחַת הַכִּיּוֹר שֶׁנּוֹטְלִים הַכֹּהֲנִים יְדֵיהֶם. אַחֵר תְּפִלַּת מוּסָף יִקַּח הַבַּקְבּוּק וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ שׁוּב תַּחַת הָאֲרוֹן קֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בִּזְמַן נְעִילָה . וְאוֹתָם הַמַּיִם יוֹעִילוּ לְפִרְיוֹן בָּנִים זְכָרִים שֶׁל קְיָמָא.
נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְסֻגָּל מְאֹד לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָדָם לְחַבִּירוּ . יִשְׁמֹר הַשַּׁעֲוָה הַנִּשְׁאֶרֶת מִן הַנֵּר. וְזֶה יוֹעִיל לְאַהֲבָה גְּדוֹלָה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֵר בַּיּוֹם שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים בְּאַהֲבָה אַחַת.
מְשִׁיכָה לְעֹשֶׁר בַּיּוֹם הַכִּפּוּרִים:
אֲגַלֶּה לְךָ אָחִי סוֹד גָּדוֹל. דַּע כִּי מָה שֶׁנָּהֲגוּ הָעוֹלָם לַעֲלוֹת לְמַפְטִיר יוֹנָה בְּמִנְחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאוֹמְרִים שֶׁהוּא סְגֻלָּה לְעֹשֶׁר. וְקוֹנִים אוֹתוֹ בִּמְחִיר רַב. יֶשְׁנָם שְׁנֵי טְעָמִים מַדּוּעַ הוּא סְגֻלָּה לְעֹשֶׁר.
1. מִפְּנֵי שֶׁיּוֹנָה הָיָה עָשִׁיר כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שֶׁהִסְכִּים לְשַׁלֵּם שְׂכַר כָּל הָאֳנִיָּה. שֶׁלֹּא יְטִילוּהוּ לַיָּם.
2. כֵּיוָן שֶׁבְּשַׁחֲרִית קָרְאוּ פָּרָשַׁת מוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיָּהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר שְׁמִי שֶׁמּוֹרִיד דְּמָעוֹת עֲלֵיהֶם נִמְחָלִים עֲווֹנוֹתָיו.
וּבְמִנְחָה קוֹרְאִים פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת וְאָז נִמְחַל עִנְיַן עֲרָיוֹת שֶׁדֶּרֶךְ כְּלָל כָּל עִנְיַן הָעֹנִי בָּא בִּגְלַל פְּגָם הַיְּסוֹד. וּמִיִּמְלָא יָבוֹא הָעֹשֶׁר.
*ס ו ד*:
לָכֵן אִם תַּשְׂכִּיל וְתַקִּיף אֶת הַתֵּבָה בְּעוֹד שהמפטיר קורא ברכות ההפטרה ותכוין למשוךְ הַשֶּׁפַע של העושר עליךְ גם אתה תזכה לעושר.
*שמור השעוה שנותרה מנר יום הכיפורים יש בה כוח להוציא פחדים מילדים*