זכותו תגן עלינו: הילולת הצדיק רבי שלמה אסולין זצוק"ל בבית העלמין אלעד

בבית העלמין "לחיים" באלעד, התקיימה השנה לראשונה הילולה, לזכרו של הצדיק הקדוש הרב שלמה אסולין זכותו תגן עלינו. במעמד שנמשך אל תוך הלילה וריכז סביבו קהל עצום של משתתפים מכל רחבי הארץ.

במעמד ההדלקה לזכרו, הדליק הרב המקובל רבי ישראל מאיר זקס שליט"א, מתלמידיו הקרובים של הרב אסולין זצוק”ל. המדורה, שהודלקה בכבוד רב וכללה תפילת רבים לישועת הכלל והפרט. יצרה רגע מיוחד, כשהרב זקס שליט”א מזכיר לציבור הקדוש את מורשתו והדרך בה הצדיק חי וחינך את חיי תלמידיו ומקורביו.

אוהלי הכנסת אורחים שהוקמו במיוחד לאירוע הציעו לציבור הקדוש, אוכל ושתייה כיד המלך וברמה גבוהה, לכבודו ולזכרו של הצדיק. אנשים מכל גווני החברה הגיעו, חלקם רק כדי להדליק נר ולהתפלל בשקט, ואחרים כדי להשתתף בתפילות ובמעמדות.  התחושה שליוותה את הילולת הרב אסולין הייתה ייחודית – קהילה שהתגבשה סביב אדם שזכרו מוסיף להדהד ולהשפיע. רבים מהנוכחים שיתפו סיפורים אישיים על המפגשים עם הרב, והשפעתו ניכרה בכל פינה הן באוהלי הכנסת האורחים והן במדורה שדלקה כל הלילה, כמגדלור של אמונה ותקווה.

ראש כולל חלקנו הרב יואל גנוט שליט"א בשיח קודש עם תלמידו המקובל רבי ישראל מאיר זקס שליט"א. (שלמה ק.)

בשעת ליל מאוחרת על קברו. (שלמה ק.)

צוואת רבינו זצוק"ל לכלל ישראל יום חמישי ט"ז אדר התשפ"ג:

"הנני כותב מתוך ייסורי נפש וגוף ביד משותקת וכתב רועד ולא קריא את הדברים דלהלן.

הגעתי לימים אשר אין לי חפץ בהם, ונבחר מות מחיים. אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ד'. אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום. אותי נהג ויולך חושך ולא אור. וכדומה שאני סובל כדוגמת מה שנאמר על איוב בבבא בתרא ט"ז א' שבור את החבית ושמור את יינה.אין בכח אנוש לתאר כמה ייסורי נפש וגוף אני סובל רק ביום אחד. ואין משקל שיכול לשקול את הייסורים. ועתה שהוכבדו הייסורים יותר יותר עד סכנת חיים, וכל יום הוא משל לייסורים של מחר, אמרתי לרשום שורות אלו לבני ולבנותי ולכל רעי וידידי.

דרך כמה אנשים לכתוב בצוואתם בקשות שיעשו לעילוי נשמתם, ואני לא כן עמדי, כי אם אין די מצער פטירת אביהם וכל צער הלוויה וישיבת שבעה מתוך ייסורי נפש וגוף שצריך להוסיף עליהם צוואות. והצדיקים שבקשו שילמדו לעילוי נשמתם, לא עבורם עשו, אלא למען אנשי דורם שיוכלו להתחבר עליהם ולהיטיב להם.

אבל אדם רגיל תמה אני מה הוא עשה בחייו למה לא למד בעצמו ולעילוי נשמתו את כל ששה סדרי משנה, ואם ירא מן הדין שיעשה תשובה באמת כל יום ולמה ישליך על ילדיו לעשות לעילוי נשמתו עם ציווי.

לכן הנני להודיע לכל זרעי אחרי, שמדין אב שמחל על כבודו כבודו מחול, הנני מוחל מראש על כל דבר כיבוד בין בחייו בין לאחר מותו, וכל מי שירצה לעשות דבר מה לעילוי נשמתי יעשה זאת לעילוי נשמתי בהתנדבות ומתוך הרגשה קלה, ולא יתאמץ כלל, בין בלימוד משנה בין בעליה על הציון והדלקת נר לעילוי נשמת, בין בשנה ראשונה בין לאחר מכן. ומיד לאחר השבעה יחזור כל אחד לחיים הרגילים כמה שיוכל ברוגע ובשלוה מבלי שום הרגשת מחויבות כלל.

רק אם מרגיש צורך נפשי לעשות דבר מה לע"נ יעשה והכל ברוגע ובנחת ושלוה."

ומוסיף רבינו בצוואה: "ועתה יש לי להודיע לכל ידידי ואהובי נשמות ישראל היקרים לי מאוד, שהיות וסבלתי הרבה בחיי הן בידוע והן מה שלא ידוע, ולא מצאתי שום נוחם בצערי, אמרתי לרשום שורות אלו. אין אתי יודע מה יהיה עמי לאחר פטירתי אבל רצוני חזק להיות משען ומשענה לכל הסובלים ייסורים בין ברוחניות ובין בגשמיות, ואפילו למי שיחשוב שהוא הרשע הכי גדול.לכן מתוך מחשבה רק להועיל ולא לצער כלל, אם אפשר שכל מי שירגיש צער הן בגשמיות הן ברוחניות, ימחול נא להיכנס לחדר בבית לבד,

ולהדליק עבור נשמתי ולומר: אני מדליק נר זה לעילוי נשמת רבי שלמה בן מאיר ושמחה, (בצוואה במקור רשום: פלוני בן פלוני)

ויפרש את בקשתו ויוכל לשפוך את ליבו על יד הנר ככל מה שירצה הן באריכות הן בקצרה, ואפילו אם יחשוב שהוא רשע ופושע גדול, יש בליבי מקום לכל מי שחושב שהוא רשע ופושע לשמוע דבריו באריכות. ולא יחוס על טרחתי אלא יחוס על עצמו.

ואם יהיה אפשרות בידי להועיל ארצה מאוד להועיל ואם לא אוכל להועיל אקווה לעטוף אותו באהבה וחיבה ולתת לו בלב תנחומים ותקווה טובה. ואם גם זה לא אוכל, מקסימום הפסיד נר קטן ולא טרח הרבה.כל זה כתבתי בישוב הדעת ומתוך הרבה מחשבה והתלבטויות עד שהעזתי לכתוב דברים אלו, ואקווה להיות לעזר לכל הסובלים ברוחניות וגשמיות. ממני הנפרד מכם באהבה עצומה רק בגוף וקשור עם כל נשמות ישראל בלי יוצא מן הכלל באהבת עולם שלמה אסולין."

ע"כ דברי הצוואה. כשהמונים מספרים שעל קברו יש ישועות מקיפות כל השנה..

להלן חייו ומעשיו של רבינו זיע"א מתוך העלון היוצא לאור מידי שבוע בדברי תורתו.

"שלימה משנתו"

חייו ותולותיו:

רבינו זצ"ל נולד ביום שישי א' טבת התשכ"ו לאביו הגה"צ ר' מאיר שליט"א ולרעייתו הרבנית הצדקנית תליט"א. את לימודיו קבע בישיבת פוניבז' במחיצת מרן הגרא"מ שך זצ"ל ומרן הגרי"גאדלשטיין זצ"ל. לאחר נישואיו בשנת התשמ"ז, קבע את לימודיו בכולל פוניבז'. כל אותם שנים, מנערותו, ועד תום תפקידו בזה העולם בשנת הנ"ח נפשיה, היה בקרבו אש יוקדת לעבודת ה' במסירות נפש, לעסוק בדברי תורה בהתמדה מופלאה, להשתלם במידות, ולעלות במסילה העולה בית א-ל בקדושה ובטהרה.

באותם שנים זכה רבינו לקרבה מיוחדת מכמה מצדיקי הדור, ביניהם הרה"צ רבי חיים משה מנדל זצ"ל, איתו זכה ללמוד בחברותא והיה יושב אתו בכל פעם במשך שעות ארוכות. וכן עם הצדיק הנסתר מתל אביב הרה"צ רבי אברהם פיש זצ"ל. את זמנו בישיבה ניצל עד תום, והתעלה מעלה מעלה, וזכה לסיים את הש"ס בבלי כולו בעיון ובבקיאות, וכן את הש"ס ירושלמי, ואת התוספתא. היה רבינו זצ"ל אומר,'שבבלי,ירושלמי, תוספתא, הם ראשי תיבות בי"ת, ולפני שבונים בית גשמי צריכים לבנות בי"ת רוחני'.

מטרת חייו:

במילים קצרות נוכל לסכם את חייו עלי אדמות, וכמו שכתב איהו באחד המקומות בספריו הרבים את מטרת האדם בחיי העולם הזה בכמה שורות, וכך כותב (מעין גנים בראשית ח"ב עמ' קנ'): 'וזה לימוד לכל אחד מישראל שצריך גם לעסוק עם אחרים ולזכותם ולהאיר להם בגשמיות וברוחניות וגם לעסוק עם עצמו לעלות ולהתעלות בתורה ויראת שמים וגם לשמור על עצמו מפני עבירות ולגעור בים התאוה שלא יתפרץ ויזיק אותו'. נאים הדברים למי שאמרם. גם עסק עם אחרים לזכותם להאיר להם בגשמיות וברוחניות. גם עסק עם עצמו לעלות ולהתעלות בתורה וירא"ש. גם שמר על עצמו, והתעלה בקדושה ובטהרה לדרגות גבוהות מאד.

ידיעותיו בתורה:
ידיעותיו של רבינו זצ"ל בכל חלקי התורה, היו מדהימות. אין דבר שנעלם ממנו, תנ"ך עם כל מפרשיו, ש"ס בבבלי וירושלמי, תוספתא, מדרשים, זוה"ק, שו"ע, רמב"ם, ספרי הלכה, ספרי קבלה, ספרי חסידות, ספרי מוסר, ועוד. עליו נאמר, מש"כ החזו"א באגרותיו: 'ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה, הוא הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם. אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה. וחי חיי אצילות מרומם על כל תהילה'. בנו הרה”ג ר"י שליט"א מספר: כמה פעמים היה אומר "אין פסוק כזה", או "אין את זה בכל הש"ס", או "אין ירושלמי כזה", "אין כזה זוהר", או "שכחת רמב"ם מפורש". והוא היה אומר זה לא כזה קשה לדעת ש"ס בעל פה, זה נראה קשה אבל מי שלומד
וחוזר, רואה שזה בכלל לא קשה. כשהיינו ילדים הרבה פעמים היינו עושים לו "מבחנים", לוקחים איזו מסכת מהש"ס וקוראים שורה אחת או פחות, ואבא היה אומר איזו מסכת זה ואיזה דף ועמוד זה, וגם היה ממשיך את לשון הגמרא בעל פה. סיפר אחי שליט"א שהוא לקח ירושלמי וקרא לאבא כמה מילים ואבא מיד אמר לו: "מה אתה קורה? אין את זה בכל הש"ס!" והוא אמר הנה יש לי גמרא, קראתי לך מהגמרא, אז אבא אמר לו: "זה ירושלמי מסכת פלונית פרק פלוני, זה לא בבלי!". בתקופה האחרונה כשהיה חולה, יום אחד הגאון הצדיק ר' שמעון גלאי שליט"א אמר שיבוא לבקר אותו, ושאלנו את אבא מה תגיד לו? והוא אמר שמכיוון שהוא חולה הוא לא יודע אם הוא עדין זוכר טוב את הש"ס, אז הוא יגיד לו שיבחן אותו על הש"ס.שקיעות בלימוד שקיעותו בלימוד של רבינו זצ"ל, היתה עצומה עד מאד, וכפי שמוכיח המעשה הבא: בין כתביו של רבינו זצ"ל, מצאו בני המשפחה מכתב ששלח לשאול אל מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בחודש חשוון תשנ"ד, כשהיה בגיל כ"ח בלבד. וכך כותב: שאלתי מהגרח"ק עיצה להינצל מהרהורי תורה במקומות המטונפין. וא"ל על אתר, הגמ' במגילה שיבחה אמורא שלא הרהר, וגדולי התנאים לא ניצלו מזה, ועיין זבחים קג' ב'. ואמר, שזה קשה מאוד, וחייך, ועשה בידו תנועה כאומר שזה דבר קשה.

תורת הנסתר:

רבנו זצ"ל היה בקי גדול בתורת הנסתר. היה מוסר שיעורים בספר 'אוצרות חיים', וכן בספר 'דעת אלוקים'. כמו"כ היה לו חברותא קבועה ללימוד הספר 'עץ חיים'.כמו"כ יש לרבנו חידושים והגהות רבות על ספריםאלו, שטרם ראו אור.עיקר לימודו בקבלה, היה אצל הגה"צ ר' נסים פרץזצוק"ל ראש ישיבת 'בית אל' (ב"ב). איתו היהקשור בקשר חזק ואמיץ. היה נוסע עמו לעשותתיקונים עבור כלל ישראל ביניהם גלגולי שלג וכו'.לפני פטירתו של ראש הישיבה וכן לאחר פטירתו,היה רבנו זצ"ל מחליפו בדרשות ובעריכת תיקוניהשובבי"ם.היה מוסר שיעורים בביהכ"נ 'עטרת ברוך' (ב"ב)
במשך י"ג שנה כל יום ראשון בספר 'דעת אלוקים', של הגאון רבי שלום אולמן זצ"ל. וכמו"כ היה מוסר במוצ"ש בביהכנ"ס שם, שיעור בספר אוצרות חיים למהרח"ו.

ספריו ושיעוריו:

חיבר למעלה מ – 50 ספרים בכל מקצועות התורה,
חלקם ראו אור, ורובם בכת"י שנטרפה השעה לפני שהוציאם לאור.ספריו שהוציא מלאים בדעת חכמה ומוסר בבקיאות ובעיון מכל חלקי פרד"ס התורה, כפי שיראה המעיין, ואלו הן: ספרו הראשון הוא 'שלמי שמחה' עה"ת ב"כ הוציאם בשנת תשנ"ה שהיה בגיל כ"ט, (בספר זה יעויין במש"כ בפר' תולדות אות מ"ח,להביא מקורות למש"כ רש"י שם, מכל התנ"ך שרש"י כתב את אותו הדבר, עיי"ש. ומיותר לציין שלא היה לו מחשב, ומעולם לא ערך חיפוש באתרי המחשב). אחריו בשנת תשנ"ו הוציא לאור העולם את הספה"ק 'תיקוני זהר חדש' שלא היה בזמנו מודפס לציבור. לאחריו הוציא בשנת תשנ"ח את ספרו השני עה"ת ב"כ 'שמן למאור' שהיה רקבגיל ל"ג, (בספר זה יעויין במש"כ בפרשת עקב אות יא' בו מביע צערו על שהעולם מצטטים מאמר בשם הזוה"ק, וכתב שלא מצא זאת בכל הזוה"ק, ובכל הזוה"ח, ולא בכל תיקונ"ז, ולא בכל תיקונ"ז חדש).אחריו הוציא לאור את ספרו השלישי 'שלמי חגיגה' בשנת תשס"ט, ב"כ מלאים וגדושים על י"א דפיה הראשנים של מסכת חגיגה בו בולל על כל דיבור בגפ"ת ביאורים וחידושים מכל פרד"ס התורה. בחודש סיון תשס"ט הוציא לאור את ספרו הרביעי על התורה, 'מעין גנים' ובו לקראת יום השנה להסתלקותו לשמי מרומים בטרם עת של מורינו ורבינו עטרת ראשינו הגאון המופלא עבד ה' אמיתי בכל מאודו ונפשו רבי שלמה אסולין זצוקל ל"המערכת גליון 'שלימה משנתו', מצרפת מוסף ובו קווים לדמותו של חייו המלאים והגדושים בתורה וחסד,למען ילמדו מדרכיו המופלאים. שיחות ומאמרים על פרשיות השבוע שהיה מוסר בבתי המדרש השונים. מספר זה הוציא כ"ג חלקים, כל תקופה במשך השנה, עד שהאחרון שבהם יצא לאחר פטירתו ע"י בני המשפחה שליט"א. ספרו החמישי הוא הספר 'כפל לשון' שהוציא לאור בשנת תשע"ה המבאר כל כפילות לשונות שבתורה, בטוב טעם ודעת, עם ביאורים ע"פ כל פרד"ס התורה. ספר זה הוציאו שהיה בגיל מ"ט. בשנת תשע"ז כשהיה בגיל נ"א הוציא לאור את ספרו השישי הייחודי 'דקדוקי תורה', ובו מבאר כל 'את' שבתורה מה בא לרבות. וכן מבאר את כל 'גם' שבתורה מה בא לרבות. וכן את כל 'אך' שבתורה מה בא למעט. וכן את כל ה'רק' שבתורה
מה בא למעט. בשנת תשע"ט כשהיה בגיל נ"ג הוציא את ספרו השביעי והוא 'קרי וכתיב', והוא מסדרת דקדוקי תורה. ובו מבאר על כל כתיב בתורה שקוראים אותו בצורה אחרת ממה שכתוב. בשנת תש"פ כשהיה בגיל נ"ד הוציא את ספרו השמיני 'אותיות ונקודות' והוא מסדרת דקדוקי תורה. ובו מבאר את כל אות שבתורה שכתובה באות גדולה או קטנה, או שיש דגש מיוחד על אות מסוימת, והכל בטוב טעם ודעת בבקיאות ועיון כאחד, ע"פ כל פרד"ס התורה.
בנוסף לכל זה השאיר ברכה מרובה בכת"י, ואלו הן: הוספות על כל הספרים שיצאו לאור. חידושים על כל פרשיות התורה. חידושים על כל הנ"ך. חידושים על הש"ס ומשניות זרעים וטהרות, י"ג חלקים. חידושים על מסכת 'כלה רבתי', ו' חלקים. ביאור קצר וארוך על'פתח אליהו', ע"פ הקבלה. הארות וחידושים על ספר 'עץ חיים' למהרח"ו. ביאור על 'המכילתא'. ביאור על 'פרק שירה'. ביאור על 'צוואת רבי אליעזר הגדול'. חידושים על מסכת 'אבות'. הארות על ספר 'חפץ חיים'. קונטרס 'טוב עין', ציונים לכל הרש"י על התורה. תשובות בהלכה. קונטרס 'מדה כנגד מדה'. קונטרס 'שמירת העינים'. קונטרס 'לא תשנא את אחיך בלבבך'. חידושים על הרמב"ם. שו"ת מהגר"ח קניבסקי זצ"ל. קונטרס 'מקומות שגרו בהם תנאים ואמוראים'. קונטרס 'שיעורי מידות'.כמו"כ מסדרת דקדוקי תורה, השאיר ברכה מרובה, ואלו הן: הוספות על 'אך למעט', ו'רק למעט'. הוספות על הספר 'אותיות ונקודות'.הוספות על הספר 'קרי וכתיב', ונוסף קונטרס 'הוא והיא'. הוספות לספר 'כפל לשון'. 'חסרות ויתרות'. 'אלה הדברים'. 'רמזי אותיות'. 'אות לטובה'. 'זה הדבר'. 'סמוכין מן התורה'. 'תוספת נון'. 'פתח התיבה'. 'כל לרבות'. קונטרס 'משמעות דורשין'.השיעורים שיעוריו של רבינו זצ"ל היו לשם דבר. מתק שפתיים. שפה קולחת. דיבור רהוט וברור. משיב דברים נכוחים.היה מוסר כל יום כמה שיעורים במקצועות התורה, כדלהלן: במדרשיית 'בית אליהו' (פרדס כ"ץ ב"ב רח' דב גרונר בראשות מזכה הרבים הגאון ר' בועז שלום שליט"א) היה מוסר כל יום ב' שיעורים בשעות הבוקר והצהריים. השיעור הראשון היה בדרך כלל לפי ספר מסוים על הסדר, ושיחה על פרשת השבוע. ולפני המועדים שיחה על המועדים בהלכה והנהגה. השיעור השני, היה בספרי מוסר על הסדר, כגון שערי תשובה, שבט מוסר, אמונה ובטחון לחזו"א וכו'. כל יום היה מוסר בערב במשך שנים רבות שיעור בביהכ"נ 'עטרת ברוך' (רח' שבזי ב"ב, שהוקם ע"י הגה"צ ר' יוסף טולידנו זצוק"ל בנו של ראב"ד מקנס הגאון הצדיק ר' רפאל ברוך טולידנו זצוק"ל), בנושאים משתנים, ירושלמי, מדרשים, הלכות לפי הזמן, וכו'. בימי ראשון בלילה, ובמוצש"ק, {ופעמים אף ביום שלישי} במשך שנים רבות, היה מוסר שיעור בחלק הנסתר של התורה בביהכ"נ 'עטרת ברוך'. על סדר הספר 'אוצרות חיים' למהרח"ו. ועל סדר הספר 'דעת אלוקים' להגה"צ רבי שלום אולמן זצוק"ל. בכל יום שישי במשך שנים רבות, היה מוסר שיעור בכולל 'נקודת ציון', שיעורים על המדרשים, על הספרא, על הספרי, על השאילתות, וכו', וכן מאמר על הפרשה. בלילי שבת במשך תקופה של כמה שנים, היה מוסר שיעור בביהכ"נ 'עטרת ברוך'. נמצא שבשבוע היה מוסר כ- עשרים שיעורים.

במערכת 'קול הלשון', נמצאים רוב שיעוריו, ושם נמצא למעלה מ- 8000 שיעורים בכל מקצועות התורה. ואלו הן: שיעורים על כל פרשיות התורה והמועדים. שיעורים בירושלמי – ברכות, פאה, תענית, מגילה, ר"ה, יומא, סוכה, שקלים. שיעורים על כל סדרי העין יעקב. שיעורים על הרמב"ם – על כל סדר ספר המצוות, וכן על ספר המדע. שיעורים במדרשים ועוד – מכילתא, ספרי, מדרש תנחומא, תנא דבי אליהו רבה, תנא דבי אליהו זוטא, מדרש רבה, אבות דרבי נתן, מסכת כלה, מסכת דרך ארץ רבה, מסכת דרך ארץ זוטא. שיעורים בתורת הנסתר – בספר אוצרות חיים למהרח"ו. בספר דעת אלוקים להגאון הרב שלום אולמן זצוק"ל. שיעורים בספרי מוסר – שערי תשובה, תומר דבורה, מסילת ישרים, אמונה ובטחון להחזו"א, איגרת הגר"א, איגרת המוסר, איגרת הרמב"ן, חובות הלבבות, פרקי אבות, שבט מוסר, נפש החיים, מדרגת האדם, ספר הישר לר"ת, י"ח פרקים להרמב"ם, חפץ חיים.
ויש עוד אלפי שיעורים שהיה מוסר לפני שהתחילו תלמידיו להכניס למערכת קול הלשון את שיעוריו, שלא הוקלטו, או שנמצאים בסרטי הקלטה שלא הוכנסו עדיין למערכת.

חובות ההספקים:

מלבד מה שרבינו זצ"ל היה מוסר עשרות
שיעורים במשך השבוע בכל מקצועות התורה, ועסוק בכתיבת ספריו הרבים, על כל אלו היו לו כ"ד לימודים קבועים כל יום בכל חלקי התורה, להם היה קורה "חובות". ואלו הן: חק לישראל. רמב"ם. שניים מקרא ואחד תרגום. דף היומי. נ"ך. עין יעקב. זוה"ק. תיקונ"ז. משניות. חפץ חיים. ספרי הרמח"ל (ב' לימודים ביום).תוספתא. ירושלמי. מדרשים (י' לימודיםבמדרשים שונים).יש מחברות מלאות שבו היה כותב את ההספקים, והיה מסמן כל יום את ההספק שלמד, וכן היה מציין את הסיומים שיש לולעשות. אין חורים בטבלאות, הכל מלא, כל יום, כל השנה, כולל ימי חתונות של הילדים וכו'. היה משלים את ההספקים עוד באותו היום, על חשבון האכילה והשינה. עבד ה' אמיתי בכל מאודו ונפשו. על רבינו זצ"ל ניתן לומר שהיה 'עבד ה' אמיתי בכל מאודו ונפשו'. תפילותיו וברכותיו כמונה מעות, כעבד המתחנן בפני רבו. מגיל צעיר מאוד הקפיד על טבילה במקוה כל יום. שמירת עינו מראות ברע, היו מפליאות שמצד אחד היה הולך רגיל, עיניו לא היו למטה, אבל מאידך לא היה שם לב לשום דבר מסביבו, היה אפשר לעבור לידו, לעשות לו שלום, ואינו שם על לב. וכפי שמספר בנו הרה”ג ר"י שליט"א על שמירת העיניים של אביו: במשך כחצי שנה שהוא היה מאושפז בבית החולים והאחיות היו נכנסות לחדרו תדיר ומטפלות בו, הוא העיד על עצמו "לא ראיתי אפילו אחת מהם!" וכמה פעמים קרה שאחות התעניינה במצבו והוא היה משיב לה שהייתה כאן אחות שנתנה לי כדור או זריקה, והיא הייתה אומרת זו אני, מה אתה לא זוכר אותי? מיד היה רבינו מתנצל ומפייס אותה, שהוא לא כל כך מרגיש טוב.
גם שהיה בעניניו הגשמיים, הכל זה היה ענין רוחני, רבינו זצ"ל, היה ממעט בתענוגות, ומה שהיה אוכל, היה אוכל בקדושה, תמיד היה ספר פתוח לפניו תוך כדי אכילה, או עט בידו, לכתיבת חידושי תורה, וכפי שמספר בנו הרה”ג ר"י שליט"א:מעולם לא זכור לי שראיתי את אבא אוכל ללא שהיה לפניו ספר כלשהו שקרא בותוך כדי אכילתו, בד"כ היו אלו ספרי סיפורי צדיקים. חוץ משבת, שאז לא תמיד היהלו ספר לידו, וגם כשהיה, הוא לא היה על השולחן, אלא היה שם את הסטנדר לידו ועליו היה הספר או עלון, ובין לבין היה מעיין בו. בערב היה אוכל ומכין את השיעור תוך כדי אכילה. ואמר לאחי שליט"א פעם, שמה שכתוב לא לאכול תוך כדי לימוד הוא כשאוכל תוך כדי לימודו, אני לומד תוך כדי אכילתי, זה הפוך. שמירת לשונו היתה מפליאה, מעולם לא דיבר לשון הרע, והיה מזהיר על כך רבות, וכפי שסיפר חתנו הרה"ג ר"ש שליט"א: פעם כשהתפרסם משהו על איזה אדם וכולם גינו אותו והוציאו אותו מחוץ למחנה, מאוד כאב לו ואמר שזו גישה חילונית שברגע שמגלים איזה גנות על מישהו גומרים אותו ואת משפחתו ופרנסתו לגמרי. ואמר שאם מישהו חושב אחרת שיבוא להתווכח איתי אבל שיידע לפני כן, אני למדתי למעלה מ80- פעם חפץ חיים, וכעת בעקבות הסיפור הזה עברתי שוב על כל החפץ חיים במיוחד כדי לראות אם אפשר למצוא היתר לזה, ולא מצאתי שום היתר.

גומל חסד עם הבריות בגופו וממונו:

רבינו זצ"ל היה אלוף במידת החסד לזולת, אהב כל ישראל באמת בכל מאודו, והרגיש את כאבו של הזולת כאילו הוא צערו הפרטי. נביא כמה עובדות המעידות על מידת חסדו עם הזולת, וכפי שמספר בנו הרה”ג ר"י שליט"א: במשך שנים רבות אבא היה הולך אחרי תפילת שחרית של שבת לרב הלפרין (מנהל בעבר של ת"ת באר יהושע, שהיה נכה וגר לבד), להגיד לו שבת שלום.הוא אמר לי פעם אחת, בא נלך לעשות חסד להגיד שבת שלום למשפחה אחת, הלכתי איתו למשפחה אחת שיש שם רק אבא עם כמה ילדים והם שמחו מאד. כשאבא היה מאושפז בטיפול נמרץ במעיני הישועה, הייתה אשה אחת מאושפזת בחדר לידו, והיא הייתה צועקת הרבה בגלל הכאבים שלה, ואבא עם ליבו הרחום לא יכל לשמוע את הסבל שלה, והוא ביקש מאמא כמה פעמים שתלך אליה לעודד אותה, ופעם אחת כשהייתי אצלו הוא סיפר לי שהוא שמע את הזעקות של האשה ההיא, וזה מאוד כאב לו שככה היא סובלת, אז הוא ביקש מחתנו שליט"א שילך אליה ויגיד לה שיש בחדר הסמוך רב גדול והוא מתפלל עליה, ככה היא תתעודד ויהיה לה יותר קל. ואז אבא אמר לי בצער "מה אני יעשה? הייתי מוכרח לומר על עצמי כזה דבר "רב גדול", רק בשביל שהיא תרגיש טוב ותשמח ותרגיש שיש מישהו שמצטער בצערה, וככה זה יקל עליה". והאמת שהיא מאוד שמחה מהדיבור הזה, ובאמת היא נרגעה. במשךכמה שנים אבא היה מעביר עם בנו שלמד בישיבה בשכונת הר נוף, כל חודש מעטפה עבור יהודי בשכונת גבעת שאול הסמוכה, המעטפה הכילה כמה אלפי שקלים עבור תשלום שכירות הדירה לאותו יהודי, וכל העניין היה בשקט גמור, אותו בן משפחה עשה עצמו כאילו אינו יודע במה מדובר, ואותו יהודי היה בא לקחת את המעטפה ומעולם הם לא דיברו על מה
שבתוכה. כמו כן היה יהודי בצפון שכל חודש היה מתקשר לחברותא של אבא ומבקש ממנו "להזכיר" לאבא, החברותא עשה עצמו כאילו אינו יודע כלום, והיה מודיע לאבא שפלוני התקשר וזהו. ונראה לי שאבא פשוט לא רצה שידעו בבית מהתמיכהבהחודשית שהוא מעביר לאברך ההוא, ולכן ביקש מהחברותא שלו לקבל את התזכורת החודשית.

הערת הכותב: בעניין מורינו הרב יש עוד הרבה מה להעריך ועדיין לא נגיע לקצה קצהו בהשגות. על כן הוספנו  קטעי וידיאו על הרב. תנצב"ה וזיע"א.